להקת חתונות דתית עם הגברה משלה

---

פעם בעבר הרחוק היחס לנגינה בחתונות היה יחס של חלטורה ותו לא , היו מתאספים כמה נגנים ,

משיגים הגברה ממאן דהו , היום אדם זה מחר מאדם אחר , והיו מנגנים , לא תמיד היה להגברה את

הציוד המתאים ללהקה ולאופייה ,גם ההגברה המזדמנת הייתה רעועה ולא איכותית בעליל , איש

ההגברה שבעצם היה סתם אדם שמעולם לא למד סאונד או טכניקה של הגברה , רק אהב מוזיקה והיו לו

כמה מזומנים , הלך ורכש לעצמו סוג של הגברה ללא ידיעה מוקדמת או ניסיון , ואתה הוא היה הולך

לעבוד , כמובן שתקלות ובעיות היו עניין של זמן והבושות היו מנת חלקם של הרבה להקות ותזמורות ,

אמנם עם השנים העניין השתדרג , ואנשים רבים לקחו את המקצוע הזה ברצינות רבה , הלכו ללמוד

סאונד במכללות ובבתי ספר לסאונד , ידעו מה קונים והיכן קונים , הבינו מה ההבדל בין הצרכים של די.

לבין להקה שלימה וההבדלים עצומים , וכיום השוק משופע בחברות הגברה טובות ומקצועיות ,

אשר רף הציוד שלהן רק הולך ועולה משנה לשנה , לפני כ 10 שנים חלה מהפיכה נוספת בתחום

ההגברה , כיון שרוצים לחקות את חול ונגניה , עברו הגברות רבות למוניטור אזניה , ומיתוך שלא לשמה

הגיעו לשמה, כלומר הכוונה הייתה לוק חדש ומקצועי סטייל אך בפועל הדבר הביא לברכה עצומה

באיכות הסאונד ובפיחות גדול בסבל של המוזמנים , וכל זאת משום מה ? ובכן פעם היו חמישה או

שישה מוניטורים על הבמה והם צרחו בקולי קולות כדי שהנגנים ישמעו את אשר הם מנגנים , הרי שכל

הרעש לואי הזה היה זולג לקהל ועושה לו רעש איום ונורא , אולם בשעה שכל נגן שמע את הרעש רק

בתוך אוזנו שלו , הנה נוצר מצב חדש שבחוץ , דהיינו לשומעים הם המוזמנים יצאה מוזיקה נעימה ללא

רעשי לוואי , זה היה מהפך גדול בתפיסת העולם , ורבים מיהרו לחקות את הלהקות וההגברות שכבר

עברו לאזניות , דבר נוסף קרה בשוק , הנה התחלקו הלהקות לשני אסכולות שונות , אלה שבאים לנגן

ולא מתחשבים בקהל ומרעישים עד להחריד , ואלה שהשכילו להבין ששקט מוכר יותר ולא חייבים

להרעיש עד אימה כדי לנגן מוסיקה טובה .

מכאן קצרה הדרך שכל להקה המכבדת את עצמה עברה למצב שהיא מביאה הגברה ואיש הגברה

משלה , שהצוות בה קבוע . איש הסאונד יודע את צורך הנגנים ומכיר אותם, או אז נוצר קליק ביניהם